משפט ודמוקרטיה: עוצרים את ההפיכה, מגינים על שלטון החוק
הדמוקרטיה הישראלית ניצבת בפני הסכנה הגדולה ביותר מאז הקמתה. מה שמוצג כ"רפורמה" הוא לא פחות מהפיכה משטרית שנועדה לרסק את הבלמים והאיזונים המבטיחים את חירותם של אזרחי ישראל. הניסיונות לשינוי משטרי ולהחלשת הרשות השופטת ושומרי הסף, תוך ניצול לקונות חוקתיות והיעדר חוקה קשיחה, הציתו מאבק אזרחי ופרלמנטרי חסר תקדים. המטרה הייתה ועודנה שקופה: להפוך את השירות הציבורי למערכת של נאמנים פוליטיים חסרי דעת עצמאי, לנטרל כל יכולת בקרה על החלטות הממשלה, ולפרוץ את הדרך לשחיתות שלטונית ללא פיקוח.
המחויבות שלי:
כינון חוק יסוד: החקיקה: אפעל לחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיסדיר בצורה ברורה את מערכת היחסים בין הרשויות ויעגן את סמכויות הביקורת השיפוטית. חשוב מכך, החוק יקבע כי חוקי יסוד אינם יכולים להיחקק או להשתנות ברוב מקרי וקואליציוני רגעי, אלא ברוב מיוחד בלבד. אפעל לשים סוף לניסיונות להשתמש בחוקי יסוד ככלי פוליטי לצרכים פרסונליים.
ביצור זכויות יסוד ותיקון חוק הלאום: הגיע הזמן לבסס את חוקי היסוד כתשתית המשטרית של ישראל ולתת להם מעמד חוקתי עליון. אפעל לתיקון חוק הלאום כך שישקף באופן ברור את מחויבותה של ישראל להיות גם יהודית וגם דמוקרטית ברוח מגילת העצמאות. במקביל, אפעל לעיגון זכויות היסוד, ובהן שיוויון, חופש הביטוי והחופש מדת, במפורש בחוקי היסוד, לצד זכויות חברתיות בסיסיות כגון הזכות לבריאות, לחינוך ולדיור.
ביטול חוקי ההפיכה, הגנה על מערכת המשפט וצדק נגיש: אפעל לביטול מיידי של כל חקיקת ההפיכה המשטרית, ואעמוד בנחישות נגד כל ניסיון לפוליטיזציה של מערכת המשפט. לצד ההגנה הקריטית על עצמאות המערכת, אוביל רפורמה אמיתית למען האזרח: הוספת תקני שופטים, ייעול הליכים והנגשה דיגיטלית. צעדים אלו יורידו את העומס האדיר בבתי המשפט ויבטיחו מענה שיפוטי מהיר, יעיל ונגיש לכולם.
שיקום וצדק פלילי מתקדם: מערכת המשפט צריכה גם לשקם, לא רק להעניש. אקדם הרחבה משמעותית של מסלולי צדק מאחה ובתי משפט קהילתיים, ואוביל תוכנית לאומית למחיקת רישום פלילי לצעירים שחזרו למוטב, כדי לאפשר להם לפתוח דף חדש. בנוסף, אספק מענה לחובות של צעירים חסרי עורף משפחתי, ואקדם רפורמה בשירות המבחן להרחבת השימוש בחלופות מעצר ולמניעת הארכות מעצר ללא הצדקה.
הגבלת כהונת ראש ממשלה והסדרת נבצרות: כדי למנוע התבצרות בשלטון וטיפוח שלטון יחיד, אפעל לחקיקה שתגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים. בנוסף, אפעל לקביעת מנגנונים ברורים לנבצרות.
ניקוי המערכת הפוליטית משחיתות והחלת כללי אתיקה: אפעל לקידום חקיקה שתאסור על מי שהוגש נגדו כתב אישום פלילי לכהן כשר בממשלה. בנוסף, אקדם קביעת כללי אתיקה מחייבים לנבחרי ציבור, הגדרת סטנדרטים ברורים לשירות הציבורי, החמרת הענישה על שחיתות שלטונית וחיזוק השקיפות בניהול כספי ציבור.
חיזוק הכנסת כרשות מפקחת ועצמאית: נשים סוף לכנסת שמתפקדת כחותמת גומי של הממשלה. אפעל להענקת כלים לוועדות ולמליאה כדי לחייב את הממשלה לדין וחשבון. אדאג להליכי חקיקה מקצועיים המחייבים עבודת מטה ויעילים הרבה יותר.
חיזוק הייעוץ המשפטי, נציבות שירות המדינה והגנה על שומרי הסף: היועצים המשפטיים ושומרי הסף הם חומת המגן של שלטון החוק והאינטרס הציבורי. אפעל לביטול כל ניסיון להפוך את הייעוץ המשפטי למשרות אמון פוליטיות, ואעגן בחוק הליך בחירה תחרותי ומקצועי – נטול התערבות פוליטית – לתפקיד נציב שירות המדינה. שומרי הסף ימשיכו לתת דין וחשבון לחוק ולא לשרי הממשלה.
כיבוש, מדיניות וביטחון: עוצרים את הסיפוח וחותרים לפתרון מדיני
הממשלה הנוכחית בחרה לנהל סכסוך נצחי במקום להוביל לפתרון מדיני, תוך העמקת השליטה בשטחים והפקרת הביטחון האישי והלאומי שלנו. הממשלה הזו הובילה שורה של מהלכים המהווים סיפוח דה פקטו: היא הקימה את "מנהלת ההתיישבות" והעבירה סמכויות ניהול בשטחים לידי שרים פוליטיים, ושפכה מאות מיליונים מכספי המיסים שלנו כהטבות כלכליות ותקציבים קואליציוניים למאחזים בלתי חוקיים ולהתנחלויות מבודדות על חשבון החינוך, הבריאות והחוסן של אזרחי ישראל. על פי נתוני "שלום עכשיו", הממשלה הזו שברה את כל השיאים: הוקמו 102 התנחלויות ומאחזים חדשים, מה שמביא לגידול של כ-80% במספר הנקודות המיושבות ביחס ל-127 ההתנחלויות הרשמיות שהיו כאן עם הקמתה.
המדיניות הזו מתבטאת בעלייה חדה ברמת האלימות של מתנחלים קיצונים כנגד תושבים פלסטינים ורכושם, בחסות "גב שלטוני" שערער את שלטון החוק. כדי להשלים את ההפקרות, הממשלה הובילה מדיניות של הפסקת השימוש במעצרים מנהליים נגד יהודים ביהודה ושומרון. זו מדיניות שמבודדת את ישראל מהעולם, מחבלת בערכי השוויון והצדק של המדינה, ומעמידה את החיילים שלנו בסיטואציה בלתי נסבלת שבה הם נדרשים לשמש כוח שיטור בסכסוכים אלימים במקום להגן על גבולות המדינה.
המחויבות שלי:
היפרדות כערך אסטרטגי ומחויבות לפתרון מדיני: אאבק על כך שסיום השליטה בפלסטינים יוגדר כיעד לאומי ראשון במעלה. דמוקרטיה אינה יכולה לשרוד במציאות של כיבוש מתמשך. לכן, אני מתחייבת לתמוך ולדחוף לפתרון מדיני מוסכם לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שיוביל להקמת שתי מדינות לשני עמים.
עצירת הסיפוח ופירוק מנהלת ההתיישבות: אפעל לעצירת כל מהלכי הסיפוח וביטול מיידי של התקציבים המופנים למאחזים בלתי חוקיים ולהתנחלויות מבודדות. אפעל לפינוי מאחזים אלימים שמעמיסים על צה"ל ומקשים על שמירת הביטחון באזור ואדרוש את פירוק המנגנונים הפוליטיים שנועדו להנציח את הסיפוח דה פקטו והחזרת הסמכויות לצה"ל ולמשרד הביטחון.
אכיפת חוק שוויונית ומלחמה בטרור מתנחלי: אני מתחייבת להילחם נגד אלימות של מתנחלים קיצונים. החוק ייאכף בשטחים באופן שוויוני: טרור הוא טרור. אילחם בטרור המתנחלי, אדרוש להכריז על ההתארגנויות הללו כארגוני טרור ואוביל מדיניות ברורה שתפנה תקציבים ותקנים המאפשרים אכיפה אפקטיבית בשטח.
שיקום מערכת הביטחון וועדת חקירה ממלכתית: אפעל להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר ויישום מלא של מסקנותיה. אדרוש להוציא את הפוליטיקה ממערכת הביטחון, לבצר את עצמאותה, ולהבטיח שמינויים ותהליכי קבלת החלטות יהיו מקצועיים ונקיים מאינטרסים מפלגתיים.
משטרת ישראל: שירות לציבור, לא לדרג הפוליטי
מאז הקמת הממשלה הנוכחית, משטרת ישראל עברה הליך מסוכן של פוליטיזציה, שהפך אותה מגוף מקצועי וממלכתי לזרוע המופעלת לפי האינטרסים של הדרג הפוליטי. במקום לתת מענה לביטחון האישי של אזרחי ישראל, הממשלה הנוכחית הובילה שורה של מהלכים שערערו את עצמאות המשטרה, כאשר השר לביטחון לאומי מתערב באופן שיטתי בעבודה המבצעת ובמינויי קצינים. מציאות זו מתרחשת במקביל לזינוק חסר תקדים בממדי הפשיעה והאלימות: החברה הערבית מדממת עם 249 נרצחים בשנה החולפת ושיעור פענוח של כ-40 מקרים בלבד (לפי נתוני "הארץ"). באותו הזמן, אנו עדות גם לעלייה חריפה באלימות מגדרית, כאשר בשנת 2024 נרצחו 35 נשים, ולפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עד ליום 7.9.2025 כבר נרצחו 35 נשים נוספות. במקום לבלום את זליגת הנשק ולמקד את המאמצים בארגוני הפשיעה ובמקלטים לנשים, הממשלה הנוכחית בחרה לקדם מדיניות מקלה וחלוקה מואצת של רישיונות לכלי ירייה, לצד ניהול מדיניות אכיפה בררנית ואלימה כלפי מפגינים למען הדמוקרטיה, משפחות חטופים ועיתונאים.
המחויבות שלי:
החזרת המשטרה לציבור: אוביל חקיקה ו/או אתמוך בכל יוזמת חקיקה שתנתק את הקשר הפוליטי בין השר לביטחון לאומי לבין ניהול המשטרה. המפכ"ל יהיה כפוף לחוק, לא לצרכים פוליטיים, כדי להבטיח אכיפה מקצועית ולא מגזרית.
מלחמה אמיתית בפשיעה המאורגנת: אפעל להקצאת משאבים מסיבית למאבק בארגוני הפשיעה בחברה הערבית. לא עוד הזנחה, אלא שילוב של מודיעין איכותי, אכיפה בלתי מתפשרת ושיפור משמעותי בשירותי הרווחה והחינוך ביישובים כדי לייצר אפקט של ממש.
הגנה על חיי נשים: אני מתחייבת להוביל תוכנית לאומית למאבק ברצח נשים ואלימות מגדרית. זה לא יקרה ללא תקצוב אמיתי למקלטים, הכשרת צוותים מיומנים במשטרה, ואכיפה שתשים את החיים של הנשים לפני הכל - לא עוד הפקרות.
פיקוח והסדרה בתחום כלי הירייה: אדרוש שינוי מדיניות חלוקת הנשק הלא מבוקרת ועריכת מטה מסודרת ומקצועית. אפעל להחזיר את הפיקוח ההדוק, להגביל את הנגישות לנשק ולהוציא את הנשק הלא חוקי מהרחובות.
הפרדת דת ומדינה, לא מדינת הלכה
הממשלה הנוכחית ניסתה להפוך את ישראל למדינת הלכה בדרכים ישירות ועקיפות, תוך רמיסת הזכות לחופש מדת, שחשובה לא פחות מאשר חופש דת. הם פעלו להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים והעניקו להם "שיניים" אזרחיות, תוך יצירת היררכיה שפוגעת בזכויות נשים. הם ניסו לקדם חקיקה כופה שמשנה את צביון המרחב הציבורי, הם כפו אורח חיים דתי על מוסדות החינוך, וניסו להדיר נשים מהמרחב הציבורי תחת אמתלות של "קדושה". הממשלה הזו ניצלה את כוחה כדי לחזק מונופולים דתיים על חשבון האישי החופש של כל אחד ואחת מאיתנו, והפכה את המדינה לגוף שמממן ומעגן פוליטיקה דתית במקום לדאוג לשירותים אזרחיים שוויוניים לכולם.
הניסיון להכפיף את המרחב הציבורי להלכה פלש למוסדות הכי ממלכתיים שלנו: ניסיונות להכשיר הפרדה מגדרית באקדמיה שמרסקים את השוויון והמצוינות; בצה"ל, אנחנו רואים הדרת נשים ממוסדת, החל מאיסור כניסת חיילות לבסיסים מסוימים ועד להשפלה של ממש כמו החובה ללבוש מכנסיים ארוכים במרתון ירושלים, בזמן שגברים רצים בחופשיות. גם הכותל, סמל של אחדות, הפך לשדה קרב: "חוק הכותל" (שמרחף כעננה שחורה ומאיים לעבור בכל רגע) נועד להעניק לרבנות הראשית כוח להדיר זרמים יהודיים ולהכתיב סדרי תפילה שמרניים ומדירים.
המחויבות שלי:
נישואין וגירושין אזרחיים: אוביל חקיקה ו/או אתמוך בכל יוזמת חקיקה בנושא נישואין אזרחיים. לכל זוג בישראל, כולל הקהילה הלהט"בית, צריכה להיות זכות שווה להקים משפחה, להירשם ולהינשא בחוק, וזכאות לכל ההטבות הסוציאליות הנלוות, ללא תלות במוסדות דתיים. המדינה תכיר בכל תא משפחתי, תעניק שוויון מלא ותאפשר גירושים אזרחיים גם למי שהתחתן במסלול הדתי.
צמצום סמכויות בתי הדין ופירוק מונופול הרבנות: אדרוש את ביטולם המיידי של כל החוקים שהרחיבו את סמכויות בתי הדין הרבניים ואצמצם את סמכויותיהם אף יותר. כל סוגיה אזרחית - רכוש, משמורת ילדים, מזונות וזכויות כלכליות, תועבר באופן בלעדי למערכת המשפט האזרחית. בתי הדין הדתיים יעסקו אך ורק בעניינים דתיים ובהסכמה חופשית. במקביל, אפעל לפירוק מונופול הרבנות בגיור ובכשרות כדי לאפשר שקיפות, תחרות ובחירה חופשית.
צה"ל שוויוני וביטול ההפרדה באקדמיה: צה"ל הוא צבא העם, גברים ונשים כאחד. אלחם כדי שלנשים תהיה גישה מלאה ושוויונית לכל בסיס ולכל תפקיד. אסור ששילוב חיילים דתיים יבוא על חשבון הנשים המשרתות, ולא אאפשר לשום גורם דתי להשפיל חיילות. בנוסף, האקדמיה חייבת להיות מרחב למדה וחקירה שוויוני. לא אאפשר לשום מוסד מתוקצב להפלות נשים בחדרי הלימוד. אם חוק ההפרדה יעבור, ביטולו יעמוד בראש סדר העדיפויות שלי.
תחבורה ציבורית בשבת ומרחב ציבורי חופשי: חופש התנועה הוא ערך דמוקרטי בסיסי, והוא לא נעצר בשבת. אפעל להפעלת תחבורה ציבורית בכל ימות השבוע, תוך מתן סמכויות לרשויות המקומיות להתאים את ההסדרים לאופי הקהילה, אך ללא כפייה או הדרה.
שוויון בנטל: החוזה האזרחי שלנו דורש תיקון. אוביל להנהגת שירות לאומי שוויוני לכלל אזרחי ישראל שיאפשר תרומה לביטחון, לחברה ולכלכלה. זהו צעד הכרחי לחיזוק הסולידריות, לצמצום הפערים ולבניית חוזה חדש שבו כל אזרח תורם את חלקו וזכאי לאותן זכויות. נפעל מתוך כבוד לאורחות חיים שונים, אך ללא כל ויתור על העיקרון הבסיסי של שוויון.
פלורליזם יהודי אמיתי: המדינה תפסיק להפלות בין זרמים ביהדות. אני מחויבת להכרה מלאה ביהדות הרפורמית, הקונסרבטיבית והחילונית, ולמימון שוויוני של שירותי דת ותרבות לכל הזרמים.
כלכלה וחברה: מחזירים את המדינה למי שנושא בנטל
לישראל יש הון אנושי אדיר ותעשייה משגשגת, אבל ההנהגה הנוכחית נטשה את האזרחים שמחזיקים את המדינה על הכתפיים. במקום לחזק את עמודי התווך של החברה, הבריאות, החינוך והרווחה - הממשלה חונקת אותם, ובמקביל שופכת מיליארדים על פוליטיקה מגזרית, על מקורבים ועל אוכלוסיות שאינן משתלבות בשוק העבודה או בשירות. המעמד הבינוני והפריפריה החברתית והגיאוגרפית נרמסים תחת יוקר מחיה בלתי אפשרי, והמערכות שאמורות לשרת את הציבור פשוט מתפוררות. הגיע הזמן לחוזה חברתי-כלכלי חדש: משק שמעודד יצרנות, ומשקיע בחזרה באזרח העובד והמשרת, בדגש על השקעה במנגנוני צמיחה, בתעשייה מקומית, ובחינוך איכותי לכל ילדה וילד בישראל.
המחויבות שלי:
הצלת הביטוח הלאומי: המוסד לביטוח לאומי קורס ונמצא תחת איום אקטוארי ממשי של פשיטת רגל. לא אאפשר להשתמש בכספי הביטוח הלאומי של כולנו כ"קופה קטנה" לכיסוי גירעונות אחרים על בסיס שיקולים פוליטיים. אוביל תוכנית חירום לשיקום העצמאות והיציבות הכלכלית של המוסד, כדי להבטיח שקצבאות הזקנה, הנכות והסיעוד יהיו מובטחות לנו ולילדינו ביום שנזדקק להן.
סוף לשוד הקופה הציבורית: אעצור את הזרמת התקציבים למטרות מגזריות ולסיפוח דה-פקטו. אוודא שכל שקל שייחסך יופנה לחינוך, לחיזוק שירותי הבריאות והרווחה, לשיקום הצפון והעוטף, ולעידוד תעסוקה יצרנית שתחזק את צמיחת המשק.
הגבלת המונופולים והורדת יוקר המחיה: יוקר המחיה הוא לא גזירת גורל אלא תוצאה של מדיניות דורסנית. אכריז מלחמה על הריכוזיות ועל הקרטלים ששולטים בשוק המזון, התרופות והאנרגיה. ארחיב את הפיקוח על מחירים ואוזיל משמעותית את התחבורה הציבורית. מעבר לכך, אוודא שחיזוק המערכות הציבוריות יחסוך מהאזרחים את תשלומי העתק על רפואה פרטית, ביטוחים והשלמות חינוך שהמדינה התנערה מהם.
חמצן למשפחות צעירות: הקונפליקט הבלתי אפשרי בין השקעה בקריירה, שירות מילואים, הורות ולימודים אקדמאיים - חייב להיפסק. אקדם התאמה של שבוע העבודה, תמריצים חיוביים לציבור המשרת והעובד, הבטחת זכויות עובדים, וחופשת לידה משמעותית גם לאבות. במקביל, אוביל רפורמה להוזלת מסגרות הגיל הרך והרחבתן (בכפוף לתנאי שירות צבאי/לאומי), כדי להקל על יוקר המחיה של המשפחות הצעירות שמהוות מנוע הצמיחה של המשק.
דיור בר-השגה: קורת גג לא יכולה להיות "מותרות" לעשירים בלבד. אוביל שינוי עומק בתכנון העירוני: בנייה חכמה בצפיפות נכונה, תוך שילוב אזורי תעסוקה ונגישות נוחה לתחבורה הציבורית. אייצר פתרונות דיור מגוונים, ואקדם באופן מסיבי שוק של שכירות ארוכת טווח ודיור ציבורי.
סיוע משפטי וצדק חברתי: הגישה למערכת המשפט לא יכולה להישאר פריבילגיה לעשירים בלבד. ארחיב משמעותית את הזכאות לסיוע משפטי מטעם המדינה על בסיס רקע כלכלי, כדי להבטיח שלכל אזרח ואזרחית תהיה נגישות אמיתית ויכולת להגן על זכויותיהם בבית המשפט, ללא קשר למצבם בחשבון הבנק.
צמיחה אדירה בנגב ובגליל: אי אפשר לדבר על שיקום בלי להשקיע תקציבים משמעותיים בפריפריה, בצפון ובעוטף. במקום לזרוק כספים על מאחזים מבודדים ועל מגזרים בלתי יצרניים, אקדם יצירת מנועי צמיחה ותעסוקה בצפון ובדרום שיחזירו לשם את הצעירים, ויאפשרו להם לגור בקרבת תעשיה עתירת ידע, רפואה מתקדמת ונגישה, אקדמיה, תרבות, בילוי ופנאי, ותחבורה מעולה קרוב לבית, כך שאף תושב לא יאלץ לבזבז שעות בנסיעות למרכז הארץ.
חינוך: משקמים את הדור הבא, מנתקים את הקשר בין תקצוב לבורות
מערכת החינוך הישראלית ניצבת היום בפני קריסה, כתוצאה מעשורים של הזנחה פושעת שהגיעה לשיאה בממשלה הנוכחית. ילדי ישראל שעברו שנים של מצבי חירום ומלחמות זו אחר זו, זקוקים לחיזוק פדגוגי משמעותי, לרצף לימודי, למעטפת רגשית ולתשתית בטוחה, אך במקום זה - הממשלה בחרה להפקיר את החינוך, ולנתב מאות מיליונים שנועדו להציל את החינוך הציבורי - כספים קואליציוניים ואחרים לסקטורים ספציפיים ולמוסדות חינוך חרדיים שלא מלמדים לימודי ליבה. הממשלה הנוכחית העדיפה להנציח בורות ואי יכולת להשתלב בשוק התעסוקה, מתוך מניע פוליטי טהור. פן נוסף של ייבוש מערכת החינוך הציבורית היא היעדר תגמול הולם למורים ותקצוב לא מספיק של תשתיות חינוך, וכתוצאה מכך מחסור אנוש במורים ובצוותי הוראה מקצועיים, ופערים הולכים וגדלים בין החינוך הממלכתי לבין מוסדות שאינם מקנים לילדיהם כלים בסיסיים לעתיד: לימודי ליבה בדגש על אנגלית, מתמטיקה ומדעים, חינוך לדמוקרטיה, חשיבה ביקורתית וצריכה מושכלת מידע, חינוך לסובלנות ואי-אלימות, וכלים פרקטיים לחיים כמו תכנות בסיסי, AI וחינוך פיננסי.
המחויבות שלי:
סוף לאפליה נגד ילדי החינוך הממלכתי: החינוך הממלכתי הכללי אינו "החצר האחורית" של מדינת ישראל. אאבק כדי לשים סוף לאפליה התקציבית הממוסדת במסגרתה תלמידי החינוך הממלכתי מתוקצבים בעשרות אחוזים פחות מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי. אדרוש חלוקת משאבים שוויונית והוגנת שתתבסס רק על מספר התלמידים והרקע החברתי-כלכלי, ולא על שיוך פוליטי או מגזרי.
"אין ליבה - אין תקציב": אעמוד על עיקרון ברזל: המדינה לא תממן אף מוסד חינוך שאינו מלמד ליבה מלאים ומפוקחים. אילחם להפסקת המימון של רשתות חינוך מפלגתיות שמקיימות אפליה עדתית ומחנכות להשתמטות. זו לא רק סוגיה כלכלית, זו אחריות מוסרית כלפי הילדים שגדלים לתוך עולם תעסוקתי דורשני. אפעל לכך שהמדינה לא תממן עוד את מחיקת העתיד של הילדים החרדים, ואתמוך בהקמת בתי ספר ממלכתיים-חרדיים חלופיים.
חינוך לדמוקרטיה וסובלנות: בתי הספר הממלכתיים יהיו מבצר של ערכים דמוקרטיים, שוויון, סובלנות וקבלת האחר. אפעל להפסיק את תהליכי ההדתה וההפרדה שמנסים להחדיר למערכת החינוך. אדרוש להקים "מועצה לחינוך ממלכתי" שתשמש סף פדגוגית, ולהעניק ללימודי הדמוקרטיה והאזרחות מעמד מכונן כמו מתמטיקה ואנגלית. החינוך שלנו יקנה לילדים חשיבה ביקורתית, ולא ציות עיוור.
שוויון הזדמנויות בפריפריה: אפסיק את האפליה התקציבית. ילד בפריפריה, בנגב או בגליל, יקבל את אותם משאבים בדיוק כמו ילד במרכז. החינוך הוא המנוף המרכזי לצמצום פערים חברתיים, והבסיס להמשך חייהם של הילדים והנוער כאזרחים משרתים, יצרניים, ולקיומה של חברת מופת משגשגת.
הצלת החינוך לגיל הרך: מערך מעונות היום קורס תחת העלויות הגבוהות והמחסור בכוח אדם. אוביל תוכנית להרחבת היצע המסגרות המסובסדות והמפוקחות לגילאי 0-3, שתכלול העלאת שכר לצוותים והתאמת איכות הטיפול לסטנדרטים הנהוגים בעולם המערבי.
תוכנית חירום לאומית והעצמת המורה: אפעל להשקת תוכנית חירום לאומית שתעמיד במרכז את החוסן הנפשי של התלמידים והמורים לאחר המלחמה, תשקיע בשיפוץ מוסדות ותצמצם את הצפיפות בכיתות. כדי להשיב את הכבוד למקצוע, אחזק את העצמאות המקצועית והפדגוגית של צוותי ההוראה, אקדם רפורמה במבנה ההעסקה והעלאת שכר משמעותית שתמשוך את כוחות ההוראה הטובים ביותר.
תקשורת חופשית – "הרשות הרביעית"
דוחות ומאמרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה מזהירים מפני שחיקה חמורה בחופש העיתונות בישראל, ומצביעים על כך שהדרג הפוליטי פועל לצמצום עצמאות התקשורת. תהליך זה מתבטא בשלל מהלכי חקיקה להחלשת התקשורת החופשית, פגיעה תקציבית, ואיומים תכופים בסגירה של גופי שידור ציבוריים; הפיכת המינויים בגופי הפיקוח והשידור למשרות אמון פוליטיות, תוך זניחת סטנדרטים מקצועיים; דה-לגיטימציה נגד כלי תקשורת ועיתונאים ביקורתיים כלפי הממשלה – לצד הטבות רגולטוריות וכלכליות לכלי תקשורת אוהדים כלפי הממשלה, שהפכו דה-פקטו לזרוע תעמולה של השלטון, תוך שימוש ציני בכספי המסים של כולנו; ואקלים של הסתה קשה נגד התקשורת העצמאית בישראל. כתוצאה כמעט ישירה מכך, עיתונאים וגופי תקשורת מסוימים חווים אלימות פוליטית, שנענית בתגובה רפה מצד רשויות החוק והאכיפה, וכמובן מצד השלטון. בשנים האחרונות אנו עדים גם לפרקטיקה של מניעת תיעוד וסיקור עיתונאי ע"י שוטרים במחאות נגד הממשלה, ואף עיכוב ואף שימוש בכוח כלפי עיתונאים, המייצרים "אפקט מצנן" ומאיימים על זכות הציבור לדעת. באזורים מסוימים (כמו בגדה המערבית) נמנעת לעתים מעיתונאים האפשרות לתעד ולבצע את תפקידם.
המחויבות שלי:
אכיפה שוויונית של הרגולציה: נבטיח אכיפה שוויונית של תנאי הרישיון, חובות הגילוי, כללי הפרסום, כללי הבעלות, והחובות הרגולטוריות השונות. ערוצי התעמולה של הממשלה כנראה לא היו שורדים כלכלית אם הרגולציה הקיימת הייתה נאכפת כלפיהם באופן שוויוני.
רפורמה בבעלות על כלי תקשורת: נגביל את הריכוזיות בתחום התקשורת בדגש על הגבלת שליטה של אותו אדם במספר כלי תקשורת משמעותיים ואיסור בעלות צולבת, נגביר את התחרותיות בשוק התקשורת, ונחזיר את חובת ההפרדה המבנית בין בעלי הערוץ לחברת החדשות שלו, ככל שזו תבוטל במסגרת "רפורמת השידורים" המתוכננת של הממשלה הנוכחית. בנוסף, נחייב שקיפות מלאה של בעלי השליטה בכל כלי תקשורת, לרבות קשרים עסקיים משמעותיים וקשרים פוליטיים.
עיגון בחקיקה של מנגנון מינויים מקצועי: אפעל לקידום חקיקה שתחייב הקמת ועדות איתור מקצועיות, בלתי תלויות ופומביות לכל מינוי של מנהלי רשויות שידור וגופי פיקוח, שיכלול גם כהונות קבועות, הליך הדחה מוגבל, ושקיפות מלאה. הממשלה לא תוכל למנות מועמדים ללא עמידה בקריטריונים מקצועיים מחמירים שייקבעו בחוק. "הקומבינה" והמינוי הפוליטי יצאו מחוץ לחוק.
עצירת הסבסוד ל"שופרות": נעצור את השימוש בכספי ציבור למימון עקיף או ישיר של ערוצי "תעמולה". לא יועברו תקציבי פרסום ממשלתיים ולא יוענקו הטבות רגולטוריות לגופי שידור הפועלים כזרוע תקשורת של מפלגה או קבוצה פוליטית, או חוטאים לתפקידם כגוף תקשורת מקצועי. תקציב הפרסום הממשלתי יחולק על פי קריטריונים שוויוניים, מקצועיים ומדידים בלבד.
הגנה על עיתונאים: אקדם חקיקה לענישה מחמירה יותר על אלימות נגד עיתונאים, לצד חידוד נהלי המשטרה ביחס לשמירת חופש עיתונאי מלא, וטיפול מחמיר במניעת תיעוד או עיכוב עיתונאים ללא עילה מוצקה. המשטרה תהיה מחויבת להגן על עיתונאים בשטח, לא להילחם בהם. בנוסף, נבטיח הגנה רחבה יותר על חסיון מקורות, הגנה מפני תביעות השתקה, ואיסור שימוש פסול ברוגלות נגד עיתונאים.
הבטחת עצמאות השידור הציבורי: נבטיח את ניתוק הקשר התקציבי והניהולי בין הדרג הפוליטי לבין השידור הציבורי. השידור הציבורי שייך לאזרחים, לא למפלגות. בין היתר נקבע מנגנון מינוי מקצועי ועצמאי למועצת התאגיד ולמנכ"ל, ללא שליטה פוליטית, ונבטיח איסור על התערבות ממשלתית בתוכן ובתקציב התאגיד. כך נבטיח שאף ממשלה לא תוכל "להעניש" גוף תקשורת על סיקור ביקורתי.
סביבה: משקמים את המרחב הציבורי
מדינת ישראל ניצבת היום בפני קטסטרופה סביבתית ואקלימית, כתוצאה משנים של הזנחה פושעת שהגיעה לשיאה בממשלה הנוכחית. בזמן שאזרחי ישראל זקוקים יותר מאי פעם לאוויר נקי, לתשתיות תחבורה מתקדמות, לביטחון תזונתי ולשמירה על משאבי הטבע המשותפים שלנו, הממשלה בחרה לבזוז את הקופה הציבורית ולהפקיר את הסביבה ואת חיי האזרחים. השרה להגנת הסביבה, שמתייחסת לנתונים רשמיים של משרדה כאל "פייק ניוז", בוחרת להילחם בארגוני הסביבה במקום במזהמים. בזמן שאכיפת החוק נגד מפעלים מזהמים צונחת ב-83%, השרה בוחרת לחנוק תקציבית את אותם ארגונים שמהווים את "הידיים והרגליים" של המשרד בשטח, מתוך נקמנות פוליטית גלויה. הממשלה הזו הפקירה את הסביבה והפכה את הבריאות והביטחון הסביבתי של כולנו ערובה לגחמות פוליטיות ואינטרסים צרים.
המחויבות שלי:
עיגון בחוק של זכויות הסביבה והאקלים: אקדם את "חוק יסוד: הסביבה" שיעגן את חובת המדינה לשמור על משאבי הטבע ואת זכותנו הבסיסית לסביבה בריאה. במקביל, אקדם חוק אקלים מחייב שייקבע יעדי הפחתת פליטות של 50% עד שנת 2030 ואפס פליטות עד 2050, לצד היערכות לאומית ארוכת טווח.
"המזהם משלם" ומעבר מואץ לתעשיות נקיות: אדרוש החמרת ענישה ואכיפה נוקשה נגד מזהמים הפוגעים בבריאות הציבור. אוביל תוכנית לסגירת תחנות כוח פחמיות, פינוי תעשיות מזהמות כולל יישום התוכנית להבראת מפרץ חיפה, והשקעה מסיבית במעבר לאנרגיה ירוקה ומתחדשת.
מהפכת תחבורה ציבורית והתניידות ירוקה: כדי לפתור את מכת הפקקים וזיהום האוויר, אקדם מערכת תחבורה ציבורית נגישה ויעילה שתפעל לאורך כל ימות השבוע. בנוסף, אדרוש תכנון של סביבות חיים שמעודדות ובוונות תשתיות בטוחות להליכה ולרכיבה על אופניים.
הגנה על הים, השטחים הפתוחים ובעלי החיים: אוביל מאבק נחוש להגנה על הטבע הישראלי, הכולל קידום "חוק אזורים ימיים" לשמירה על הים, והגעה ליעד של 30% שמורות טבע ביבשה ובים עד 2030. אדרוש לתקן את חוק צער בעלי חיים, אאבק בסחר לא חוקי בחיות בר, ואוודא את החזרתם של נציגי ארגוני הסביבה לוועדות התכנון כדי להבטיח שקיפות, מקצועיות ואחריות.
טיפול חירום במשבר הפסולת וביטחון תזונתי: אקדם רפורמה מקיפה שתכלול הקמת רשות לאומית לפסולת ועידוד פתרונות של כלכלה מעגלית ושיתופית. אוביל מהלכים להפחתת השימוש בפלסטיק ובמוצרים חד-פעמיים, לצד יישום תוכנית לאומית לביטחון תזונתי שתחזק את החקלאות המקומית ותצמצם בזבוז מזון.
